סיירוקס ישראל בע"מ נ' ספי ואח'

החלטה

בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' רשם ההוצל"פ קייס כראמה אשר קבע בהחלטתו מיום 22.8.13 כי החייב (המשיב) יוכרז כחייב מוגבל באמצעים, תיקיו יאוחדו והוא ישלם את חובו במסגרת תיק האיחוד שיפתח בתשלומים של 200 ₪ לחודש.

בבקשת רשות הערעור מבקש המבקש לבטל הן את ההחלטה להכריז על המשיב כחייב מוגבל באמצעים ולאחד את תיקיו והן על גובה התשלום שנקבע למשיב. המבקש טוען כי בקשה קודמת של המשיב נדחתה על ידי רשמת ההוצל"פ (כתוארה אז) מאיה אב גנים ויינשטיין אשר קבעה כי הנתונים שמסר המשיב אין בהם די כדי לבחון את יכולתו. המשיב שטען שבנו הבגיר מתגורר עימו התבקש להודיע האם מתגוררים איתו בגירים נוספים ומה הכנסתם בששת החודשים האחרונים. כמו כן המשיב נדרש לצרף מסמכים המוכיחים את יכולתו.

המשיב הגיש בקשה חדשה להכרזתו כמוגבל באמצעים וצרף מסמכים בעקבות בקשה זו הורה כב' רשם ההוצל"פ על עריכת חקירה למשיב בפני חוקר הוצל"פ ולאחר שנערכה חקירה כאמור החליט כב' הרשם את ההחלטה כמפורט לעיל, ועליה הוגשה הבר"ע.

המבקש טוען כי כיום, לאחר שחקירת יכולת של חייב לא נערכת בפני רשם ההוצל"פ אלא בפני חוקר הוצל"פ, אין לרשם עדיפות על פני ביהמ"ש של ערעור שכן גם הוא לא התרשם ישירות מהחייב. לפיכך יש לבחון מחדש את החלטות בתי המשפט אשר קבעו כי לאור מומחיותו של רשם ההוצל"פ בקביעת צווי חיוב בתשלומים יטה ביהמ"ש שלא להתערב בהם. לטענתו, החלטה דומה ניתנה בענין בקשת רשות ערעור שניה על החלטות של רשמי ההוצל"פ, לאחר שמערכת ההוצל"פ הופרדה ממערכת בתי המשפט.

המבקש טוען עוד כי החלטת הרשם התעלמה אף מדוח החוקר שביצע את חקירת היכולת של המשיב ואשר קבעה כי לאשת החייב פוטנציאל השתכרות שלא מוצה. המבקש טוען כי הוא טען בסיכומיו בפני החוקר שיש ליחס לאשת המשיב פוטנציאל השתכרות של 8,000 ₪ ואילו כב' הרשם בהחלטתו התייחס לטענה זו כאילו נטען שלמשיב יכולת השתכרות כזו ולכן דחה טענה זו עקב נכותו של המשיב. החוקר בהחלטתו קבע כי נכון לשקול את אי מיצוי היכולת של אשת המשיב ורשם ההוצל"פ התעלם מכך לגמרי. בנוסף, טוען המבקש כי עם המשיב מתגוררים ילדים בגירים ולכן יש להביא בחשבון גם את יכולת ההשתכרות שלהם לפחות בענין הפחתת הוצאותיו הקבועות של המשיב עבור ארנונה, חשמל טלפון וגז. לטענת המבקש יכולת ההשתכרות של כל הבגירים שמתגוררים עם המשיב מגיעה כ- 37,400 ₪ בהתחשב בכך שכל אחד מילדיו הבגירים המתגוררים איתו ישתכר שכר ממוצע במשק לפיכך ניתן לחייבו לשלם 29,000 ₪ לחודש ולמצער 15,000 ₪ לחודש. בשל כך יש לבטל את הכרזתו כמוגבל באמצעים ולקבוע תשלום כאמור.

המשיב טוען כי כב' הרשם הפעיל שיקול דעת מורחב הניתן לו לפי דין. כב' הרשם קיבל את תוצאות דו"ח החוקר והחקירה שנערכה על ידו הפעיל את שיקול דעתו וקבע את יכולת המשיב להחזיר את החוב. בהתאם ליכולת זו וכיוון שהחובות הכוללים של המשיב לא אמורים להיות מסולקים בתוך התקופה הקבועה בחוק החליט להכריז עליו כחייב מוגבל באמצעים, לאחד את תיקיו ולקבוע לו תשלום של 200 ₪ בחודש. המשיב טוען כי ילדיו אינם חייבים בחוב נשוא התיק לכן אין מקום להתחשב ביכולת ההשתכרות שלהם מה עוד שמדובר בילדים נשואים.

המשיב טוען כי עצם העובדה שמדובר בתיק הוצל"פ שנפתח בשנת 2009 והמבקש לא הצליח לגבות את חובו או חלק ממנו מלמד שמדובר במשיב חסר יכולת . הכנסת המשיב הינה מקצבת נכות בלבד בסך 1,920 ₪, אשתו עקרת בית לכן אין מקום להתערב בהחלטה.

לאחר שקיימתי דיון לבקשת המבקש ולאחר שבחנתי את טענות הצדדים מסקנתי היא כי יש צדק מסויים בבקשת המבקש ואולם בוודאי שלא בהיקף המבוקש ואבהיר את האמור.

מקבל אני את טענת המבקש לפיה כאשר חקירת יכולת לא נערכת על ידי רשם ההוצל"פ בעצמו אלא על ידי חוקר הוצל"פ שמעביר את תוצאות החקירה לכב' הרשם, ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטות בעניין צווי החיוב בתשלומים יכולה להיות מוגדלת יותר. כב' הרשם לא התרשם ישירות מהחייב – המשיב, ולכן מנקודת מבט זו אין לו יתרון על ערכאת הערעור. הדברים בוודאי נכונים כאשר כב' הרשם מחליט שלא להתבסס על החקירה ותוצאותיה כפי שהובאו על ידי החוקר. מאידך, עדיין צווי חיוב בתשלומים הינם המומחיות של כב' רשם ההוצל"פ. לכן, על אף שהתערבות תהיה מצויה יותר היא עדיין תיעשה במסורה ובמקרים בהם לא ניתן לקבל כלל את קביעת כב' הרשם.

כאשר מתגוררים עם חייב בהוצל"פ בני משפחה בגירים אחרים, לבד מרעייתו, אין להתחשב בהכנסותיהם המוכחות או הסבירות לצורך קביעת גובה תשלומי החייב, ואולם יש מקום להתחשב בהכנסות אילו על מנת לתת להקטין את ההוצאות הקבועות להן טוען החייב, שכן, אף הם משתתפים בהוצאות אלה. יש בהקטנת סכום ההוצאות של החייב בדרך זו להביא להגדלת יכולת ההחזר שלו. כאמור, אין להתחשב בהכנסות אותם בגירים כחלק מהכנסות החייב על מנת להגדיל את סכום התשלום מעבר "לחסכון" בהוצאות כאמור לעיל.

בהתחשב באמור ומאחר ואין ספק שעם החייב מתגוררים בגירים נוספים ומאחר והחייב ציין את כל הוצאות הבית השוטפות כהוצאות שהוא לבד מוציא, יש מקום להגדיל במידת מה את סכום ההחזר החודשי תוך התחשבות בהשתתפות אותם בגירים בהוצאות. לפיכך יש מקום להגדיל את התשלום החודשי אך כמובן לא בסכומים שביקש המבקש ואף לא בסכום דומה להם (כזכור המבקש ביקש לקבוע תשלום של 15,000 ₪ לחודש בהתחשב בהכנסות אותם בגירים).

אני מעמיד איפוא את התשלום החודשי שישלם המשיב במסגרת תיק האיחור על סך של 600 ₪ לחודש. אין שינוי ביתר פרטי החלטת הרשם.

לאור התוצאה אינני עושה צו נוסף להוצאות.

אם המבקש סבור שהוא יוכל להוכיח יכולת החזר גבוהה יותר לאחר שיחקור את יתר בני המשפחה, הוא רשאי להגיש לתיק האיחוד בקשה לביצוע חקירה של אותם בני משפחה

המזכירות תשלח את ההחלטה לב"כ הצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"א כסלו תשע"ד, 24 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.

קלדנית: כרמלה עובדיה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: